עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
זהו לא השם האמיתי שלי
מנסה למצוא מי אני באמצעות פורקן בכתיבה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
בנים  (1)
יחסים  (1)
כאב  (1)
פורקן  (1)
רגשות  (1)
ארכיון
פורקן 1
19/08/2017 21:19
Anna Markin
בנים, כאב, רגשות, פורקן, יחסים

אני לא חיה באשליות 
כיום נדיר לשמוע שהפעם הראשונה של מישהי הייתה כמו בסצנה של סרט רומנטי: פרחים, שוקולדים, חדר במלון יקר והכי חשוב גבר מבין שלא עוזב למחרת בבוקר...
היו לאנשים פעם ראשונה גרועה ממני, אני בטוחה אז למה אני מתלוננת.

זעזע אותי הייחס שלך, אני יודעת שזה היה סטוץ וגם אני לא רוצה ולא מצפה ממך מעבר אבל אפילו שזה היה זה, היית אמור לסגת אחורה ברגע שאמרתי לך לא.
היית צריכה להבין אותי כשאמרת לך שאני בתולה- לא ידעת כמה הפעם הראשונה חשובה לבנות? 
הייתי אמורה להרגיש מלכה באותו לילה מיוחד- אבל לא הרגשתי. למעשה לא הרגשתי כלום באותם רגעים. הייתי משותקת, חסרת רגשות, חסרת חשיבה.
לא היית צריך להוריד ממני את המכנסיים ולאחר מכן את התחתונים. היית צריך לכבד אותי כשהורדתי ממני את הידיים שלך ואמרתי: לא, עד לפה.
ובכלל לא היית צריך לנשק אותי מלכתחילה כשראית שכל פעם שיש שתיקה המרמזת לבאות סובבתי את ראשי, מתחמקת לכיוון הטלוויזיה.

אני רוצה להגיד לך שניסיתי.
באתי לבית שלך כי רציתי להוכיח שבניגוד למה שאנשים חושבים יש מעבר לפנים יפות וגוף מחוטב. והאמת הייתי משועממת קצת, רציתי חברה.
אבל למה אני מונה את הסיבות שבאתי? 
כן אני אשמה בהרוב- שלא קמתי והלכתי. אבל לא יכולתי, הייתי משותקת. הכי מצחיק שאני הייתי הבן אדם הראשון שלא מבין למה בנות קופאות באירועים כאלה ולא קמות והולכות פשוט. 
פשוט זאת המילה עם הקא'ץ פה- כי זה לא פשוט. 
כשלבסוף ראית שזרמתי ונתתי לך להוריד ממני את התחתונים למה לא שאלת אם אני מוכנה לזה? אם אני בטוחה? וכשכל העיניין נגמר איך יכולת להסתכל עליי?
איך יכולת להביט בפניי, להסתכל לתוך עיניי לראות את הכאב והבלבול ואפילו לשאול למה יש לי פרצוף עצוב.

שיקרתי- מה עוד יכולתי לעשות?
לא רציתי לחשוף את נפשי כשכבר חשפתי לך את גופי.
בכיתי בשקט בחדרך כשירדת להביא לנו מים.
אמרת שאתה חייב ללכת לאנשהו דחוף, ליוות אותי קצת אבל עוד נשאר הרבה הליכה לבית שלי. 
וככה השארת אותי פגועה, שבורה, רועדת לבד ברחוב באמצע הלילה.

הקטע הוא שאפילו לא שלחת הודעה.
לא אכפת לך אם חזרתי בשלום הביתה או איך אני מרגישה?
זה לא שהיית סטוץ רנדומלי מהבר, היה לנו חברים משותפים התראינו באותם אירועים חברתיים גרנו באותה שכונה.

על פניו לקחת את בתוליי אבל באותה לילה לקחת ממני חלקים חשובים יותר.
הייתי בתקופה טובה, רציתי לצאת ולהכיר אנשים. 
גרמת לי לחשוב על חוסר אכפתיות של אנשים ורוע.
תגיד לי איך אני אוכל לסמוך על מישהו אחרי כל זה ?
אני מחכה ממך לתשובה שכנראה לא תמצא...

0 תגובות